שלב ראשון בניסור רצפה מבטון להתקנת הצינורות
כאשר מתבצעת התקנת צינורות ברצפת בטון קיימת, לעיתים אין ברירה אלא לבצע ניסור בטון (trench cut) כדי ליצור ערוץ או תעלת מעבר לצינור. השימוש ב־מסור יהלום הוא שיטת הבחירה המקצועית ברוב המקרים על ידי חברת ניסור בטון מיומנת ומנוסה. המסור מאפשר חיתוך מדויק, מינימום רעידות ונזק לסביבה הסובבת. למשל, חברות בארה״ב מציינות ש’ניסור קשיח’ של רצפות בטון מאפשר חיתוך ערוצים עבור התקנת אינסטלציה או חשמל באזורי רצפה. בשלב ההכנה חשוב לבדוק את הדברים הבאים:
מיפוי מוקדם של מסלולי הצינורות – קביעת נקודת התחלה, סיום, כיוון, עומק הרצפה ומיקום נקודות מעבר.
זיהוי של תשתיות קיימות ברצפה (כגון מנעולי חיזוק פלדה, כבלי חשמל, צינורות קיימים) כדי למנוע קיצוצים לא בטיחותיים.
חיתום וריסוק סיליקה – השימוש בלהבי יהלום דורש טיפול מתאים באבק וסיליקה בהתאם לתקנות הבטיחות.
בחירת ציוד מתאים: מסור להב עגול, מכנים אותו בשם מסור צמוד קיר, תלוי בעומק הבטון ובסביבה. לרוב החיתוכים מגיעים עד ל כ-30 ס״מ, באמצעות מסור יהלום.
לאחר שלב ההכנה, מתחילים בחיתוך: המסור מונח לאורך הרצפה, מגובה מסלול הצינור, והלהב חותך את הבטון ליצירת ערוץ לפליטה או העברת הצינור.
איך המסור חודר את הבטון ומה גודל החיתוך הרצוי
כאשר מדובר בחתיכת רצפה ממוגנת או רצפה מבטון מזוין, השימוש במסור זה הוא קריטי: להבי יהלום מיוצרים עם גרגירי יהלום מגובשים בקצה הלהב, והם מסוגלים “לגרד” את החומר הקשיח של הבטון עם מעט רעידות וזעזועים.
בפרקטיקה:
יש לקבוע את עומק הערוץ כך שיתאים לגודל הצינור + מעט מרווח לבידוד. לעיתים החיתוך יידרש לעומק של כ-10-15 ס״מ מתחת לרצפה קיימת, אם מדובר בצינור קטנטן.
רוחב הערוץ: לא תמיד קיימת המלצה אחידה מחומר מקצועי לגבי רוחב מינימלי לערוץ חיתוך, אך בפורומים מקצועיים בארה״ב ומקורות הנדסיים מזכירים כי ערוצים ברוחב של 20 עד 40 ס״מ נפוצים כאשר הצינור והעבודה הם סטנדרטיים.
במקרים נדירים מאוד של רצפות עבות או מזויינות במיוחד, החיתוך צריך להגיע לעומק שיאפשר לערוץ להכיל את הצינור בלי ללחוץ על חיזוק הפלדה או להסיר אותו – לכן יש לתת אפשרות של חיתוך עמוק או ליישם חיתוך משוריין במכונת כבל יהלום.
חשוב להשאיר מרווח בין שני קווי חיתוך אם לאורך הערוץ עוברים מספר צינורות במקביל, כך שאפשר יהיה לבצע מילוי מחדש, בידוד או תחזוקה. ההמלצה היא להשאיר ‘בדרך כלל’ מרווח בטיחות לפחות של 5-10 ס״מ בין הערוצים כדי למנוע השפעה הדדית של ויברציות או חיתוכים. למרות שאין מקור אחד שמציין באופן מדויק “X ס״מ” כמומלץ בכל מקרה, הפרקטיקה המקצועית חוזרת על הצורך במרווח.
לאחר החיתוך, מניחים את הצינור בתעלה, מבצעים מילוי מחדש עם חול/גרנול או קומפקטציה ממליצה, ואז סוגרים את הערוץ עם בטון מחדש או חומר מילוי מתאים.
שיקולים, סיכונים והמלצות לפני סיום
לצד התהליך הטכני ישנם מספר שיקולים וחשיבותם רבה כדי להבטיח עבודה איכותית ובטוחה:
בטיחות וסיליקה: חיתוך בטון מייצר אבק סיליקה, ויש חובה לספק יניקה, מים קירור או מסנני אבק עבור הצוות.
השפעה על רצפת הבניין: חיתוכים רציניים יכולים לפגוע בכושר התומך של הרצפה ולכן יש לבדוק אם מדובר ברצפת על-קרקע, תקרה תלוית או מבנה משוריין. במצבים מסוימים יש לבקש ייעוץ מהנדס.
פריצה של חיזוק בטון: אם חיתוך פוגע בסרט חיזוק או סיבי פלדה, ייתכן צורך בחיזוק מחדש או תיקון.
ניקוי וקירור: שימוש במים לחיתוך או בסביבת חיתוך עוזר להפחית חום, להפחית שבירת להב ולשמור על איכות החיתוך.
מילוי חוזר והחזר עומסים: לאחר החיתוך וההתקנה, יש לוודא שמילוי תעלה בוצע בקומפקטציה טובה – כדי שלא יווצרו שקיעות או סדקים בעתיד.
חיתוך במרחב פנימי: בבניינים עם תנועה או פעילות, יש להיערך לבידוד רעש/רעידות/ויברציות ולתאם עבודה בשעות מתאימות.
המלצה להיעזר באנשי מקצוע: אם מדובר בעומק גדול, רצפת תקרה או קרבה לתשתיות חשמל/גז – מומלץ להזמין חברה מקצועית.
עם כל אלה – ניתן לבצע התקנת צינורות ברצפת בטון באופן איכותי, מדויק ובטוח, תוך מינימום הפרעה למבנה ולסביבה.
